זכויות סוציאליות

בישראל קיימת מערכת חוקים נורמות וכללים שנועדו להגן על זכויותיהם של העובדים ולספק להם ביטחון כלכלי חברתי ותעסוקתי. זכויות אלו נקבעות בחוקי העבודה וחוקי המגן, בצווי הרחבה כלליים וענפיים ובפסיקות בתי הדין לעבודה האזורי והארצי. נסקור את הזכויות הסוציאליות העיקריות שכל עובד זכאי להן ברוב המקרים.

חופשה שנתית לעובד

לפי חוק חופשה שנתית, כל עובד זכאי למינימום מספר ימי חופשה בשנה, בהתאם לוותק במקום העבודה. במרבית המקרים, המינימום הוא 12 ימי חופשה בשנה לעובד במשרה מלאה במקום עבודה בו מונהג שבוע עבודה בן 5 ימים ו- 14 ימי חופשה במקום עבודה בו מונהג שבוע עבודה בן 6 ימים, כאשר הוותק מגדיל את מספר הימים, חשוב לדעת כי ימי חופשה ניתנים לפדיון בסיום העבודה, בין אם מדובר בפיטורים ובין אם מדובר בהתפטרות, עם זאת הזכות לפדיון ימי חופשה מתיישנת לאחר 3 שנים בהתאם לחוק ולכן חשוב במקרה של אי תשלום ימי חופשה או במקרה בו לא נערך גמר חשבון כדין לעובד, לפנות בהגשת תביעה כדי לעצור את מרוץ ההתיישנות.

במקרה בו עובד לא עבד בשנה מסוימת למעלה מ- 200 ימים, חישוב ימי החופשה ייעשה לפי חלקיות ימי העבודה בפועל ובאופן יחסי לזכאות המלאה לאותה שנה, לדוגמה, עובד שעבד 150 ימים בשנה וזכאי ל- 14 ימי חופשה באותה שנה, יהיה זכאי ל- 10.5 ימים לניצול חופשה ולפדיון.

חשוב לדעת, מעסיק מחוייב לאפשר לעובד לנצל חופשה במהלך עבודתו ומניעת הזכות לחופשה היא עבירה על החוק ואולם, המעסיק הוא שקובע מהם ימי החופשה אותם ינצל העובד וניתן גם להוציא עובדים לחופשה מרוכזת עליה תינתן הודעה מראש בת 14 ימים לפחות, עם זאת, חל איסור להכניס עובדים לצבירת ימי חופשה שלילית.

זכאות לפיצויי פיטורים

עובד שפוטר מעבודתו, זכאי לתשלום פיצויי פיטורין בהתאם לחוק פיצויי פיטורים.

התנאים המרכזיים לזכאות לפיצויי פיטורים הם כי העובד השלים שנת עבודה מלאה אחת וכי התקיימו נסיבות המזכות אותו בפיצויי פיטורים.

המקרה המובהק בו עובד יהיה זכאי לפיצויי פיטורין הוא במקרה של פיטורין ואולם קיימת רשימה לא קצרה של מקרים שבהם גם התפטרות תיחשב כ"התפטרות בדין מפוטר" מה שאומר שתהיה זכאות של העובד לפיצויי פיטורים כמו במקרה בו הוא פוטר.

לדוגמה, במקרה של הרעה מוחשית בתנאי עבודה (הפחתת שכר, זכויות כספיות, הטבות, וכדומה) או במקרים של פגיעה משמעותית בתפקידו של העובד, במעמדו (כל מקרה לגופו), ביכולתו להשתכר כפי שהיה עד אותו מועד, במקרה של בעיה בריאותית (בנסיבות מסוימות) המונעת מהעובד לעבוד, במקרה של התפטרות לצורך טיפול בילד (עד 9 חודשים מיום הלידה), במקרה של מות המעסיק חלילה, במקרה של פירוק חברה או כניסתה להליכי חדלות פרעון וזו רשימה חלקית בלבד.

חשוב לאין שיעור, ודאי כאשר מדובר בתקופות עבודה ארוכות, לפנות לייעוץ משפטי לעורך דין העוסק בדיני עבודה.כדי לבחון את זכאותו של העובד לתשלום פיצויים, גם כשנראה אחרת וזאת מפני שהפסיקה הכירה במקרים רבים שאינם מקרים מובהקים, ככאלה המזכים בפיצויים.

חשוב לדעת כי הכספים המופרשים לטובת רכיב הפיצויים לקרן הפנסיה אינם "מצטברים" ולכן בכל חישוב יש לקזז את הסכום הנצבר מהזכאות המלאה.

אופן חישוב הפיצויים הבסיסי הוא נוסחה בה לוקחים את השכר האחרון של העובד ומכפילים במספר שנות העבודה שלו, לדוגמה, עובד שעבד 10 שנים במשכורת של 10,000 ש"ח ברוטו, זכאי לפיצויי פיטורין בסך 100,000 ש"ח. במקרה של שכר שעתי, יש לקחת את השכר השעתי האחרון ולהכפיל במספר שעות העבודה הממוצע של העובד בכל תקופת העבודה ואת התוצאה (השכר הקובע) להכפיל במספר השנים.

חשוב לדעת כי היות והסיטואציות וצורות ההעסקה משתנות (שכר חודשי, גלובאלי, שעתי, יומי, משרה חלקית, תפוקתית, שינויי תפקיד וכו') נקבעו בחוק ובתקנות ובפסיקת בתי הדין לעבודה דרכי חישוב שונות שמטרתן לתת מענה במצב בו הנוסחה הקלאסית לא מספקת פתרון.

ההסדר לפי סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג-1963, קובע כי אם המעסיק מפריש כספים לביטוח פנסיוני או לקופת תגמולים של העובד בהתאם להוראות שנקבעו בצו הרחבה, תשלומים אלה יבואו במקום תשלום פיצויי פיטורים במקרה של סיום העסקה, כך שהעובד לא יוכל לדרוש מהמעסיק תוספת לפיצויים מעבר למה שנצבר בקופה.

כדי שהסדר לפי סעיף 14 יחול, יש להסכים על כך בכתב עם העובד וכמובן שיש לבצע את ההפרשות לפי הנוסח הכללי הקבוע בהסדר העובד על 8.3% משכר העבודה של העובד המחוייב בהפרשה.

משמעות ההסדר היא כי גם אם שכרו של העובד עלה עם השנים, לא תבוצע השלמה או התחשבנות על יתרת הפיצויים (שכן החישוב הוא בכל חודש בהתאם למשכורת אותו חודש), כמו כן, העובד יהיה זכאי לכספים גם במקרה של התפטרות.

הפרשות לגמל, פנסיה ופיצויים

כל עובד זכאי להפרשה לפנסיה שמרכיביה הם, גמל מעביד (הסכום שמשלם המעסיק מכיסו), גמל עובד (הסכום שמופרש משכרו של העובד עצמו על חשבונו) ופיצויים (צבירה של רכיב פיצויים לטובת העובד על חשבון המעסיק).

שיעור ההפרשה המינימלי הקבוע בצו ההרחבה הכללי לפנסיה חובה הוא, 6.5% גמל מעסיק, 6% עובד וכן 6% פיצויים, סה"כ 18.5%, השיעורים עשויים להשתנות בהתאם לחוזה אישי או הסכם קיבוצי ענפי וצווי הרחבה.

חשוב לדעת כי אי הפרשה לפנסיה מהווה עבירה על החוק ומעסיק חשוף להטלת עיצומים ולחקירות מטעם יחידת האכיפה של משרד העבודה.

כמו כן חשוב לדעת כי אי העברה של כספי הגמל המנוכים מהעובד ליעדם מהווה עבירה חמורה השקולה כגניבה מהעובד ובמקרים מסוימים מקימה עילת תביעה אישית כנגד מעסיק, גם אם הוא בעל מניות או נושא משרה במחברה בע"מ, מה שעשוי להצדיק את הרמת מסך ההתאגדות נגדו.

הזכות לימי מחלה

עובד זכאי ל-1.5 ימי מחלה לכל חודש עבודה, עד לצבירה של 90 ימים בשנה, השכר בימי המחלה מחושב כך:

• יום ראשון – ללא תשלום
• יום שני ושלישי – 50% מהשכר
• מהיום הרביעי ואילך – 100% מהשכר

חשוב לדעת כי ימי מחלה שלא נוצלו כנגד מחלה אינם ניתנים לפדיון, למעט אם הוסכם על כך בהסכם עבודה אישי או שזהו הנוהג במקום העבודה או שכך נקבע בהסכם קיבוצי וצו הרחבה.

מעסיק רשאי לדרוש מעובד לקבל אישור מחלה לידו וחשוב לדעת כי עובד שמנצל לרעה את הזכות למחלה עשוי להיות חשוף לתביעה מצד המעסיק, לשלילת זכויות כספיות ולהשלכות של הפרת חובת תום הלב בין עובד למעסיק.

דמי הבראה

דמי הבראה משולמים אחת לשנה לעובדים שהשלימו שנה אחת לפחות במקום העבודה. גובה התשלום נקבע לפי מספר ימי הזכאות (כיום 5 ימים בשנה הראשונה) והערך הכספי ליום הבראה, שמתעדכן בצווי הרחבה, כמו כן, דמי הבכאה הם רכיב המושפע ישירות מחלקיות משרתו של העובד (למשל, 50% משרה תצדיק 50% מדמי ההבראה). מועד ההתיישנות לתביעה בגין אי תשלום דמי הבראה הוארך בשנים האחרונות משנתיים ל- 7 שנים, ניתן לשלם דמי הבראה לעובד באופן חודשי, אולם יש להודיע על כך לעובד בכתב מראש והדבר אינו גורע מהזכאות המלאה של העובד לדמי הבראה.

גמול שעות נוספות

עובד שעבד יותר שעות עבודה מהקבוע בחוק לעניין "יום עבודה" או "שבוע עבודה" זכאי לגמול שעות נוספות.

עובד שמועסק 5 ימים בשבוע, שעבד יותר מ- 8.36 שעות ללא הפסקה, שכאי עבור השעתיים הראשונות לתוספת שעתית של 25% ולאחר מכן לתוספת של 50%, במקרה של עובד בשבוע עבודה בן 6 ימים, לאחר 8 שעות עבודה ללא הפסקה, כמו כן, עובד במגזר הפרטי שעבד יותר מ 42 בשבוע זכאי לגמול שעות נוספות על כל שעה נוספת ובמגזר הציבורי 40.

גמול שעות נוספות מחוייב לפי חוק ובמסגרת זו נקבע כי החובה לבצע רישום שעות עבודה חלה על המעסיק, לכן מעסיק שלא ערך רישום שעות עבודה כנדרש, תחול עליו חובת ההוכחה כי העובד לא עבד שעות נוספות והוא עשוי במקרים מסוימים לשלם לעובד בסופו של דבר עד 15 שעות נוספות בשבוע ללא הוכחה של ממש, לכן חשוב לבצע רישום מדוקדק של השעות באמצעים מדויקים ומחמירים כדי למנוע אי נעימויות שכאלה.

ימי חג

עובדים זכאים ל-9 ימי חג בשנה (בהתאם לדתם), כולל חגים כמו ראש השנה, יום כיפור, פסח ושבועות. עובדים שאינם יהודים יכולים לבחור בחגים של דתם.

התנאי המרכזי לזכאות לדמי חג הוא כי העובד עבד יום לפני ויום אחרי החג, למעט במקרים בהם מקום העבודה היה סגור שלא ביוזמת העובד.

הזכות לשימוע טרם פיטורים או שינוי בתנאי עבודה

טרם פיטוריו של עובד, חלה חובה לערוך לו שימוע, עניין זה אינו מעוגן בחוק ואולם בתי הדין לעבודה מקפידים עליו מאד ויש בכך גם היגיון מוסרי וחברתי.

שימוע מטרתו לאפשר לעובד להזים את טענות המעסיק נגדו ולנסות "להתמודד" מול הטענות בהוגנות, זאת לצד שקילת פיטוריו של העובד שהם "גזירה" במקרים רבים כלפי העובד, בנפש חפצה ותוך הגינות בסיסית טרם פגיעה בפרנסתו.

הכללים המרכזיים שיש להקפיד עליהם הם: 1) הזמנה בכתב לשימוע המפרטת את עיקרי הטענות (עדיף לפרט כמה שיותר) המופנות כלפי העובד ויידוע שלו לגבי זכותו להיות מלווה בשימוע על ידי אדם מטעמו או עו"ד 2) מתן ההודעה יהיה זמן סביר טרם השימוע עצמו (לפחות כמה ימים) 3) השימוע ייערך בנפש חפצה, תינתן לעובד זכות טיעון מלאה והשימוע יתועד על גבי פרוטוקול או אמצעי תיעוד אחר אמין ככל שניתן 4) הודעת פיטורין תינתן רק לאחר שקילת הדברים בכובד ראש ובנפש חפצה ותוך הצגת אלטרנטיבות במידת העניין.

עובד שלא נערך לו שימוע, או שנפל פגם בשימוע עשוי להיות זכאי לפיצוי במסגרת תביעה בבית הדין לעבודה.

הודעה מוקדמת לפיטורים והתפטרות

לפי חוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, תשס"א-2001, מספר ימי ההודעה המוקדמת תלוי במשך תקופת העבודה ואופן סיום ההעסקה (פיטורים או התפטרות).

הודעה מוקדמת בפיטורים או בהתפטרות של עובד חודשי (שכר גלובלי)

עד 6 חודשים – יום אחד לכל חודש עבודה.

מעל 6 חודשים ועד שנה – 6 ימים + 2.5 ימים לכל חודש נוסף.

מעל שנה – חודש ימים.

הודעה מוקדמת בפיטורים או בהתפטרות של עובד יומי/שעתי

עד שנה – יום אחד לכל חודש עבודה.

שנה עד שנתיים – 14 ימים + יום נוסף לכל חודש נוסף.

מעל שנתיים ועד שלוש שנים – 21 ימים + יום נוסף לכל חודש נוסף.

מעל שלוש שנים – חודש ימים.

דגשים חשובים

הודעה מוקדמת חייבת להימסר בכתב.

המעסיק רשאי לוותר על עבודת העובד בתקופת ההודעה, אך במקרה כזה הוא מחויב לשלם לו שכר על תקופה זו.

עובד שמתפטר ללא הודעה מוקדמת מחויב בפיצוי למעסיק, בגובה השכר שהיה משולם לו בתקופה זו.

במקרים חריגים (כמו התפטרות עקב הרעה מוחשית בתנאי העבודה או פיטורים ללא שימוע הוגן), ייתכן שהעובד או המעסיק לא יהיו מחויבים בהודעה מוקדמת.