תקופת ההריון והלידה מלווה בהתרגשות רבה לצד חששות והליכה אל הלא נודע, דבר זה נכון גם בהקשר של ההריון והלידה בעבודה עצמה. נשים המצויות באחד משלבי ההריון ועד לאחר חופשת הלידה (תקופת ההורות) עשויות להימצא במצב רגיש מול מעסיקן ופעמים רבות הן זקוקות להגנה מכוח החוק סביב העסקתן ותעסוקתן של נשים בתקופות ההריון והלידה או "תקופת ההורות" והמחוקק במדינת ישראל נדרש לתת עליהן את הדעת ולנסות להגן על נשים בעבודה, אך מדוע זקוקות הן להגנה?
תשובה לשאלה זו נמצאת בראש ובראשונה בסטיגמה החברתית שנוצרה סביב העסקתן של נשים הרות, שגרמה עם השנים ל"פוביה" של ממש אצל מעסיקים רבים המעדיפים להימנע מלהעסיק נשים בהריון או נשים בכלל, מצב שמחייב הגנה מצד החוק.
פיטורין בהריון ולאחר הלידה
סעיף 9א לחוק עבודת נשים תשי"ד – 1954, קובע כך:
לא יפטר מעסיק עובדת שהיא בהריון וטרם יצאה לתקופת לידה והורות אלא בהיתר מאת שר העבודה והרווחה, ולא יתיר השר פיטורים כאמור אם הפיטורים הם, לדעתו, בקשר להריון; הוראות סעיף קטן זה יחולו הן על עובדת קבועה והן על עובדת ארעית או זמנית ובלבד שהעובדת עבדה אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה ששה חדשים לפחות".
מעסיק שמפטר עובדת בתקופת ההריון עובר על החוק והינו חשוף בשני פנים, בפן האזרחי, המעסיק העבריין חשוף לתביעה מצד העובדת לקבלת פיצוי של 150% מהשכר המלא לכל התקופה המוגנת וכן פיצוי לפי סעיף 13א לחוק הקובע כי בית הדין לעבודה רשאי לפסוק פיצוי כספי ללא הוכחת נזק, פיצוי שעשוי להגיע למאות אלפי שקלים.
בפן הפלילי, מעסיק שעבר על החוק בעצם מבצע עבירה פלילית ומשכך הוא חשוף להטלת עיצומים כספיים שיוטלו עליו באמצעות אגף האכיפה של משרד הכלכלה, הגוף הממונה על אכיפת חוקי העבודה.
חשוב לדעת כי "התקופה המוגנת" או, "תקופת ההורות" אינה רק בתקופת ההריון, אלא תחילתה בהריון וסופה עד 60 יום לאחר חזרת העובדת מחופשת הלידה (גם לאחר הארכה כחוק).
הדרך היחידה לפטר עובדת בהריון הנה האמצעות הגשת בקשה למשרד הכלכלה להיתר פיטורי העובדת.
בקשה שכזו גוררת בהכרח הליך בירוקרטי של כמה שבועות או חודשים בו מתבצעת חקירה וניתנת לעובדת הזכות להגיב לטענות המעסיק.
יש לציין כי בדרך כלל ישנה התחשבות במצבים של פירוק חברה/פשיטת רגל או סגירת העסק מסיבות שונות אם כי כל מקרה לגופו.
פיטורין בהריון אינם דבר פשוט, לעיתים, פעולות נכונות בזמן הנכון עשויות לסייע בפן המשפטי וחשוב להיוועץ בעו"ד מתחום דיני העבודה במצבים אלה.
ההגנה לפי חוק זה הנה רק לאחר 6 חודשי עבודה מלאים אצל אותו מעסיק.
הרעת תנאים בתקופת ההורות
סעיף 9א(א) לחוק עבודת נשים, תשי"ד – 1954, קובע כך:
לא יפגע מעסיק בהיקף המשרה או בהכנסה של עובדת או עובד שחלה הגבלה על פיטוריהם לפי סעיף 9, בתקופה שבה חלה ההגבלה כאמור, אלא בהיתר מאת שר התעשיה המסחר והתעסוקה, ולא יתיר השר פגיעה כאמור אם היא לדעתו בקשר לעילה שבשלה חלה אותה הגבלה.
הרעת תנאים ופגיעה בהכנסה פירושן פגיעה בשכר, פגיעה במעמד, תנאי עבודה פחותים, הטבות שנשללות ועוד.
חשוב להבין כי בדיוק כמו במקרה של פיטורין בהריון, יש להימנע מלעשות צעד של הרעת תנאים בלא קבלת היתר מאת משרד הכלכלה.
גם הרעת תנאים הנה עבירה פלילית לצד חשיפה לתביעה אזרחית מצד העובדת המפוטרת.
גם בעניין זה הגנת החוק הנה רק לאחר 6 חודשי עבודה מלאים אצל אותו מעסיק.
